הסכמות בגישור

נכתב ע”י ד”ר אלישבע זהר רייך, יו”ר חוג המגשרים של האגודה הישראלית
לטיפול במשפחה, דיוויח שמופיע באתר האגודה

הוועדה הציבורית מטעם משרד המשפטים בראשות פרופ’ דן שניט הגישה השבוע את
המלצותיה לשר המשפטים פרופ’ דניאל פרידמן. הוועדה שבה חברים אנשי אקדמיה, עורכי דין, שופטים ודיינים, מונתה ב-2005 על ידי שרת המשפטים דאז, ציפי לבני. בכתב המינוי של הועדה היא נתבקשה לבחון את הכללים הקבועים בחוק, את יישומם בפרקטיקה של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים ואת אופן מימושם ואכיפתם של ההסדרים.

הקמת הוועדה נועדה להסדיר את נושא האחריות ההורית עפ”י אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד מ-1989, שביסודה עומדת ההכרה במעמדם של ילדים כנושאי זכויות עצמאיים בחברה ובמשפחה. בכך, נותנת האמנה ביטוי להבטחת טובתם וזכויותיהם העצמאיות של הילדים. ישראל הצטרפה לאמנה ביולי 1990.

בהמלצותיה מציעה הוועדה לבטל את סעיף “חזקת הגיל הרך” בחוק משמורת הילדים הקובע כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל האם. הנחת היסוד של החוק הקיים המופיעה גם בתע”ס החדש היא שטובת הילד מחייבת שיהיה במשמורת אצל אחד ההורים אם כי האחריות ההורית היא אחריות משותפת.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות במתכונתו עד כה גרם למרירות רבה ולמאבקים רבים למרות שקביעת החוק היא כי האפוטרופסות הטבעית היא של שני ההורים גם לאחר הגירושין. טובת הילד מחייבת את הימצאותו במשמורת אצל אחד ההורים.

משמורת משותפת כמעט ולא נתקיימה ונושא ההורות המשותפת במיוחד בגיל הרך עד גיל שש, לא הודגש. ההורה הלא משמורן, במיוחד בגיל הרך, מסתפק לרוב בהסדרי ראיה ומאבד במידה רבה את האפשרות לקבוע את אופן מימוש זכויות הילד.

הוועדה בראשות פרופ’ שניט ממליצה לתת משקל מועדף ל”טובת הילד” , כדי להבטיח את התפתחותו התקינה. לכן, סבורה הוועדה, יש להוציא מהחוק את סעיף “חזקת הגיל הרך” ולקבוע קווים מנחים, באמצעותם יערוך בית המשפט בחינה דקדקנית של כל מקרה לגופו, לצורך מתן הכרעה מושכלת ומנומקת באשר לטובת הילד.
להמלצות עשויות להיות השפעות גם על שאלת מזונות הילדים ועל “מרוץ הסמכויות” בין האזרחית לדתית. ארגוני הנשים התנגדו לחוק החדש גם מחשש להתחמקות גברים מתשלום דמי מזונות ובשל הפער הכלכלי-תעסוקתי הקיים בין גברים ונשים.

בשיטה עד כה קשר של אב וילדיו נתפס ע”י גברים במשפחות של גירושין בסיכון גבוה כזכות שמקנה האם לקשר של האב עם ילדיו. לכן כשהיחסים בין ההורים רעועים במיוחד הקשר לעיתים לא מתקיים בצורה סדירה. מחקרים מוכיחים כי קשר של ילד עם שני הוריו חיוניים להתפתחותו התקינה.

ארגוני הנשים טוענים שהמצב בישראל שונה מהותית מזה ששרר במדינות הרבות בהן בוטלה חזקת הגיל הרך מאחר ובישראל שלא כבמדינות אחרות בית הדין הדתי חושף אותן לסחטנות. הן תלויות בנכונות הבעל להעניק להן גט והן חוששות כי ביטול חזקת הגיל הרך יהווה כלי לסחטנות בהסכם הממון. לעומת זאת, אבות רבים סבורים כי חלוקת אחריות בין שני ההורים לטובת הילד היא מהפכה שתעודד אבות ליטול חלק בגידול ילדיהם וכי במהות עומדת טובת הילדים ולא טובת ההורים.