הסכמות בגישור

חשיבות הגישור בעקבות המלצות ועדת שניט

ישנן מספר המלצות בדו”ח הביניים של הועדה ואני לא מתכוונת לדון בכולן באתר. למעשה, עבור מגשרים, וזוגות שפונים לגישור, המלצות הועדה ושינויים בחקיקה לא משנים דבר, כי מאז ומתמיד, תהליך הגישור מסייע לזוגות להגיע להסדר הורות שמתאים להם ולילדיהם. טובת הילדים תמיד היה קו מנחה עבור מגשרים, וזוגות בגישור לעולם לא היו כפופים לחוק זה או אחר.

מה שכן משמח אותי כמגשרת, זה סעיף 5 של המלצת ועדת שניט לתיקון פרק ב’ של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. סעיף 5 מתייחס לשיתוף פעולה בין הורים, דבר שמגשרים מעודדים כעקרון בסיסי. החלק שעשוי לעודד שימוש רב יותר בהליך הגישור הוא סעיף 5 (ד):

נתגלעו חילוקי דעות בין ההורים בעניין אופן מימוש האחריות – לרבות במקרה של פרידה, יפעלו ההורים, ככל הניתן, על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם ולרבות מטפל מקצועי או מגשר.

אני כולי תקווה שזה יעודד יותר אנשים לפנות למגשרים, לא רק לגבי הסדר הורות אלא גם להסדר נושאי המזונות וחלוקת הרכוש.

אני מאוד שמחה לראות את ההתייחסות של ועדת שניט לשינוי במושגים ובביטוים בנוגע להורות לאחר פירוד בין הורים. אולי מפני שאני מחוברת לספרות מקצועית מארה”ב, מקנדה, מאוסטרליה ועוד, הייתי כמה צעדים קדימה מהממסד הישראלי. מאז תחילת הקריירה שלי כמגשרת, אני מדברת וכותבת על הצורך בשינוי בשפה לגבי משמורת ילדים. כמו שהגישור הגיע לישראל 10 שנים אחרי שאני התחלתי להעניק שירותי גישור לזוגות מתגרשים בארץ, סוף סוף יהיה שינוי בחקיקה לגבי המונחים המשפטיים ולגבי התפיסה של המשפחה בשלבי פירוק של התא המשפחתי. תהליך השינוי הוא איטי מאוד, אבל הכיוון הוא נכון. השינוי משקף את השינויים שחלו בחברה בתקופה המודרנית לגבי תפקוד התא המשפחתי. להמשך »

נכתב ע”י ד”ר אלישבע זהר רייך, יו”ר חוג המגשרים של האגודה הישראלית
לטיפול במשפחה, דיוויח שמופיע באתר האגודה

הוועדה הציבורית מטעם משרד המשפטים בראשות פרופ’ דן שניט הגישה השבוע את
המלצותיה לשר המשפטים פרופ’ דניאל פרידמן. הוועדה שבה חברים אנשי אקדמיה, עורכי דין, שופטים ודיינים, מונתה ב-2005 על ידי שרת המשפטים דאז, ציפי לבני. בכתב המינוי של הועדה היא נתבקשה לבחון את הכללים הקבועים בחוק, את יישומם בפרקטיקה של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים ואת אופן מימושם ואכיפתם של ההסדרים.

הקמת הוועדה נועדה להסדיר את נושא האחריות ההורית עפ”י אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד מ-1989, שביסודה עומדת ההכרה במעמדם של ילדים כנושאי זכויות עצמאיים בחברה ובמשפחה. בכך, נותנת האמנה ביטוי להבטחת טובתם וזכויותיהם העצמאיות של הילדים. ישראל הצטרפה לאמנה ביולי 1990.

בהמלצותיה מציעה הוועדה לבטל את סעיף “חזקת הגיל הרך” בחוק משמורת הילדים הקובע כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל האם. הנחת היסוד של החוק הקיים המופיעה גם בתע”ס החדש היא שטובת הילד מחייבת שיהיה במשמורת אצל אחד ההורים אם כי האחריות ההורית היא אחריות משותפת. להמשך »