הסכמות בגישור

במקצועות מסוימים, קיים תהליך של הסמכה שמעניק את התואר “מוסמך” לאנשים שעמדו באמות המידה שנקבעו ע”י הגוף המסמיך. בדרך כלל, אמות המידה כוללים לימוד המקצוע במוסד מוכר וגם מבחן שבודק את הידיעות של המועמד להסמכה. כמו כן, עשוי להיות מבחן מעשי שבודק את המיומנויות המעשיות של המועמד להסמכה. ישנם איגודים מקצועיים המעניקים רישיון שנדרש על פי חוק לעיסוק מסוים, כמו עריכת דין וראיית חשבון. עבור פסיכולוגים, לדוגמה, משרד הבריאות מנהל רישום פסיכולוגים העומדים בדרישות לימוד וניסיון מעשי. מה המצב לגבי מגשרים בישראל? האם קיים תהליך של הסמכה?

התשובה היא שאין גוף שקיבל מנדט בחקיקה לעסוק בהסמכת מגשרים. אין שום חוק שמגדיר מי רשאי להגדיר את עצמו כמגשר ולהציע שירותי גישור. אם זאת, בתחום הגישור במשפחה, האגודה הישראלית לטיפול במשפחה (ע”ר) לקחה על עצמה לעסוק בהסמכת מטפלים משפחתיים וכן במגשרים משפחתיים. האגודה הזאת עוסקת בהסמכת מגשרים משנת 1996 על פי דרישות מסוימות של לימוד הנושא, של קבלת הדרכה בהיקף מסוים ושל ניסיון מעשי בהיקף מסוים. הקריטריונים להסמכה נמצאים באתר האגודה. יש לציין שהאגודה עוסקת בהסמכת מגשרים שהם חברי האגודה ושהם מטפלים משפחתיים. זאת אומרת, ההסמכה רלוונטית אך ורק לאנשי טיפול. לא קיים תהליך של הסמכת מגשרים עבור מגשרים בעלי רקע מקצועי משפטי או אחר. להמשך »

חשיבות הגישור בעקבות המלצות ועדת שניט

ישנן מספר המלצות בדו”ח הביניים של הועדה ואני לא מתכוונת לדון בכולן באתר. למעשה, עבור מגשרים, וזוגות שפונים לגישור, המלצות הועדה ושינויים בחקיקה לא משנים דבר, כי מאז ומתמיד, תהליך הגישור מסייע לזוגות להגיע להסדר הורות שמתאים להם ולילדיהם. טובת הילדים תמיד היה קו מנחה עבור מגשרים, וזוגות בגישור לעולם לא היו כפופים לחוק זה או אחר.

מה שכן משמח אותי כמגשרת, זה סעיף 5 של המלצת ועדת שניט לתיקון פרק ב’ של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. סעיף 5 מתייחס לשיתוף פעולה בין הורים, דבר שמגשרים מעודדים כעקרון בסיסי. החלק שעשוי לעודד שימוש רב יותר בהליך הגישור הוא סעיף 5 (ד):

נתגלעו חילוקי דעות בין ההורים בעניין אופן מימוש האחריות – לרבות במקרה של פרידה, יפעלו ההורים, ככל הניתן, על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם ולרבות מטפל מקצועי או מגשר.

אני כולי תקווה שזה יעודד יותר אנשים לפנות למגשרים, לא רק לגבי הסדר הורות אלא גם להסדר נושאי המזונות וחלוקת הרכוש.

הפרק האחרון בספרי, “להתגרש ולהישאר חברים”, עוסק בבחירת מגשר. בין היתר, התייחסתי לעובדה שרוב המגשרים בענייני משפחה הם מטפלים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצים חינוכיים) או משפטנים. הצגתי שיקולים מאוזנים כלפי שתי קבוצות המגשרים מתוך רצון להיות אובייקטיבית וגם רצון לא לפגוע באף אחד – ודאי לא בקהילת עורכי-הדין. אם זאת, אני רואה מה שקורה במציאות - איך עורכי-הדין משתלטים על ענף הגישור בכל התחומים, כולל בענייני משפחה – והחלטתי “להוריד את הכפפות” ולהביע את דעתי במסגרת האתר.

תחילה ארחיב לגבי יתרונות איש הטיפול במילוי תפקיד המגשר. כמו שכתבתי בספר, הם מיומנים בתקשורת, יש להם יכולת הקשבה גבוהה, הם מבינים היטב את המשבר האישי והמשפחתי ויש להם רגישות וידע מעמיק בצורכי ילדים ובצרכים הרגשיים של בני-הזוג. התכונות האלה מאפשרות לבני-הזוג להתדיין באווירה נינוחה, להבין אחד את השני ולחשוב על טובת הילדים בכל הקשור להם. המגשר אינו “מטפל” בבני-הזוג בתפקידו כמגשר, אבל הכישורים הטיפוליים שלו משתלבים היטב עם שיטת הגישור. להמשך »

בכל חברה, נקבעים מנגנונים שונים לצורך סדר חברתי. לאחר שנקבע המנגנון המסדיר נושא מסוים, קיימת נטייה לשמור על הסטטוס קוו, על אף מגרעותיו. הטיפול בגירושין מהווה דוגמה לעקרון זה. ברוב מדינות העולם, כולל ישראל, תהליך הגירושין מתבצע במסגרת מערכת בתי המשפט. היכרות עם שיטה אחרת, הקיימת בדנמרק, מוסיפה נקודת מבט חדשה על הטיפול בהליכי הגירושין בחברה. בדנמרק מתייחסים לגירושין כאל הליך אדמיניסטרטיבי, כמו רישום הנישואין, ולא כהליך שיפוטי ובעקבות זאת, מערכת בתי-משפט מטפלת במקרי גירושין מעטים. לפני שאתאר את המודל הדני, אתייחס לסיבה לכך שהטיפול בגירושין מצוי במסגרת משפטית ואבהיר למה, לדעתי, בית המשפט אינו מסגרת מתאימה לנושא הגירושין.
להמשך »

כתבה שפורסמה בעיתון מקומי בעקבות הוצאת הספר לאור, מבוסס על ראיון עם המחברת

ד”ר סוזן זיידל, פסיכולוגית המתמחה בטיפול בנישואין ובגירושין, חושבת שכן. לאחרונה, יצאה לאור ספרה השלישית: “להתגרש ולהישאר חברים”. מזה 18 שנה, ד”ר זיידל פועלת למען קידום הגישור כשיטה ליישוב סכסוכים בכלל וסכסוכים משפחתיים בפרט. כ- 10,000 משפחות מתפרקות מדי שנה בישראל, רובם עם ילדים. תהליך הגישור לא מבטיח “חברות” עם בן-הזוג לשעבר, אבל הוא מאפשר לזוגות להתגרש בלי להפוך את הבית לשדה קרב.
סוזן מספרת שלפני 20 שנה, היא ליוותה את הגירושין של חברה וראתה מקרוב איך אנשים תרבותיים הפכו לאויבים “מטורפים”. החוויה הזאת שכנעה אותה שחייבת להיות דרך יותר מכובדת להתגרש והיא נסעה לנוי-יורק ללמוד גישור (mediation). בעשור האחרון, נושא הגישור נעשה יותר מוכר בארץ, אך השימוש בגישור נשאר שולי. הספר החדש נכתב כדי לעודד יותר זוגות להיעזר בהליך הגישור כאשר פירוק המשפחה עומד על הפרק. להמשך »

פרק 8 בספר, להתגרש ולהישאר חברים מאת ד”ר סוזן זיידל

בפתיחתו של ספר המתמקד בילדי גירושין1, מופיעה קריקטורה שבה זוג קשישים מופלגים עומדים לפני הדיינים בבית-הדין הרבני ומבקשים גט. שואל אותם הרב: “מדוע חיכיתם כל-כך הרבה שנים?” והזקנים עונים: “כדי לא לפגוע בילדים…חיכינו עד שהם ימותו”.
מאז ומתמיד, היו זוגות שרצו להתגרש אך נשארו יחד כדי לא לפגוע בילדים. בעבר, חלק גדול מהמתגרשים בישראל היו זוגות צעירים ללא ילדים או עם ילד אחד. כיום, חלק גדול מהזוגות המתגרשים נשואים שנים ארוכות יותר ומטופלים בילדים בגילים שונים. זוגות אחרים דוחים את הקץ עד שילדיהם מגיעים לבגרותם ומתחילים “לעוף” מהקן. חלקם דוחים את הגירושין מתוך תקווה שהתקופה הגרועה תחלוף, שהנישואין יהיו טובים יותר בעתיד. חלקם מוגבלים במשאבים כספיים ומעדיפים לסבול נפשית ולא כלכלית.
בתקופה שבה הקן מתרוקן, אנשים עושים חשבון-נפש ומקבלים החלטות נועזות. לפעמים הזוגיות מקבלת תנופה חדשה ולפעמים נשארים עם הריחוק והריקנות שבזוגיות. הקרקע פורייה לגירושין מאוחרים. להמשך »

אחד הממצאים החד-משמעיים והבולטים ביותר העולים ממחקרים על גירושין הוא שקונפליקטים בין ההורים, אם במסגרת נישואין ואם במסגרת גירושין, פוגעים בבריאותם הנפשית של הילדים Lamb et al, 1997); Ayoub et al, 1999). חברה שדואגת לשלום הילדים שהוריהם מתגרשים, ראוי שתבנה מערכת שממתנת קונפליקטים בתוך המשפחה לא כל שכן שתימנע מיצירת מנגנונים או מערכות שמגבירות קונפליקטים מסוג זה.
להמשך »

גישור בענייני גירושין הינו תחום ייחודי, אפילו בהשוואה לגישור במשפחה, הכולל סכסוכי ירושה, אפוטרופסות, אימוץ, עסקים משפחתיים ועוד. גישור בענייני גירושין התפתח בחוץ לארץ כענף מקצועי לפני שרעיון הגישור נכנס לתחום העסקי. הכשרה בגישור בגירושין עמדה בזכות עצמה ולא נתפס כ”השלמה” לקורס כללי בגישור. עורכי-דין בענייני משפחה, אנשי טיפול ושופטים בבתי משפט למשפחה שיתפו פעולה בקידום הגישור בקרב משפחות מתגרשות במטרה להפחית את הנזק הנגרם למשפחות בתהליך המשפטי הרגיל. חקיקה המחייבת מתדיינים בבתי-משפט להפנות לגישור התחילה בנושא גירושין והתפשט במשך השנים לנושאים אזרחיים נוספים.

בישראל, גישור בענייני גירושין התפתח בענף הטיפולי במסגרת האגודה הישראלית לטיפול במשפחה, בתקופה שחלופת הגישור לא הייתה מוכרת בשום נושא בקהילה המשפטית (בשנות השמונים המאוחרות של המאה הקודמת). עורכי-דין בארץ נחשפו לגישור בשנים האחרונות, אך בעיקר לתחום העסקי וסכסוכי עבודה ובהקשר לתיקי בית המשפט. לדאבוני, קיימת נטיה לראות את גישור בענייני גירושין כנושא נוסף שניתן לגשר בו, מבלי להבין את ייחודיות הנושא והצורך בלימוד מעמיק יותר מאשר “קורס השלמה” קצר. להלן מספר אפיונים המבדילים בין גישור בענייני גירושין לבין גישור בנושאים אחרים. להמשך »

רוב הידע שלנו על “ילדי גירושין” מבוסס על מחקרים שנעשו בחו”ל - בצפון אמריקה ובמדינות אחרות בעולם. מניחים שהתופעות הן אוניברסליות וקיימות גם בישראל. אין ספק שגירושין מהווים משבר לכל בני המשפחה, כולל ילדים בכל הגילאים. לאחר תקופת הסתגלות, הרוב הגדול של ילדי גירושין מתאוששים ומתפקדים כמו ילדים שלא חוו גירושין. אף על פי כן, 20 - 25% מהילדים ממשיכים להראות אותות מצוקה במשך שנים רבות - בעיות נפשיות, לימודיות וחברתיות. אצל חלק מהם, הבעיות נגררות לשנות הבגרות שלהם למרות שהם היו ילדים קטנים בעת הגירושין (ולרשטיין, לואיס ובלקסלי, 2001).
להמשך »

גישור (mediation) הוא שיטה ליישוב סכסוך בהסכמה הדדית בין הצדדים המעורבים בסכסוך. בתהליך הגישור מתקיים משא ומתן באווירה רגועה ומכובדת, במטרה להגיע להסכם. המגשר מסייע לצדדים להידבר ביניהם, לברר את מחלוקותיהם, לשקול ולפתח אפשרויות להסדר ואף עשוי להעלות הצעות משלו לפתרונות אפשריים. תהליך הגישור מתאים באופן מיוחד כשקיימת חשיבות להמשך מערכת יחסים תקינה בין הצדדים המסוכסכים. כמו כן, גישור מתאים לאנשים המעוניינים לסיים את הקשר ביניהם, אך רוצים להיפרד בדרך מכובדת. מטעמים אלו, גישור מתאים לסכסוכים משפחתיים בכלל ולהליכי גירושין בפרט.
להמשך »