הסכמות בגישור

I recently read a book about children of divorce written by a “grown-up” child of divorce, Elizabeth Marquardt (Between Two Worlds: The Inner Lives of Children of Divorce). The book, published in 2005, describes the findings of a survey of 1,500 young adults from both divorced and intact families, as well as in-depth interviews with more than seventy young adults in the age-range of 18 to 35. The book points out the difficulties inherent in the lives of children whose parents have divorced, even when the parents had a “good divorce” and the children are apparently functioning well. The dominant message is that divorce has an impact on children that follows them into adulthood and sets them apart from children who grew up in intact families, regardless of the quality of the parental marriages. In other words, divorce is not to be taken lightly, as if “everything will be OK” if the divorcing parents are respectful and cooperative and the children will have an ongoing relationship with both parents. להמשך »

להלן תרגום מקטע שנכתב ע”י אחד המומחים האמריקאים בנושא ילדי גירושין, Dr. Joan Kelly והופיע לאחרונה באתר .www.mediate.com

1. דברו עם הילדים על הפירוד
מחקרים מראים שאחוז קטן מהורים גרושים ממש יושבים עם ילדיהם לקראת הפירוד ומסבירים לילדים מה עומד להתרחש. בהעדר הסברים, ילדים חווים בלבול מוחלט. חשוב לדבר עם הילדים ולהסביר להם, בשפה פשוטה, מה יקרה ומה ההשלכות על חייהם. בהעדר הכנה והסברים, ילדים חשים חרדה וגעגועים, מצב שמקשה על הסתגלותם לפירוד.

2. תהיו זהירים
חשוב לזכור שהילדים אוהבים את שני ההורים. שימו לב שמסמכים משפטיים ואחרים המעידים נגד ההורה השני לא נשארים על השולחן במטבח או במקומות אחרים שהילדים מגיעים אליהם. כמו כן, על תדברו עם חברים, הורים או עורכי-הדין שלכם על בן-הזוג האחר או על ההליכים המשפטיים כאשר הילדים בחדר הסמוך. הילדים יהיו סקרניים וינסו לשמוע על אף שאין להם הכלים להבין את העניינים של בוגרים וכואב להם לשמוע על הקונפליקטים בין ההורים ולשמוע הערות שפלות על אחד ההורים.

3. התנהגו כבוגרים והרחיקו את הקונפליקט מהילדים
עם כל הרצון הטוב, הורים רבים לא עומדים בעיקרון זה, למרות שהם יודעים שזה פוגע בילדים לערב אותם ב”מלחמות” ההורים. כאשר הורים מעמידים את הילדים “באמצע”, משתפים אותם בפרטי פרטים של המעשים הרעים של ההורה האחר, משתמשים בהם כ”מרגלים” או כ”שליחים” – הילדים עלולים להיכנס לדיכאון ו/או להיות כועסים ואלימים והם עלולים לפתח בעיות התנהגות בבית ובמסגרת לימודית.

4. אבא, תישאר בתמונה
מחקרים לטווח ארוך מראים שמעורבות פעילה של האב אחרי הפירוד מיטיבה עם הילדים. פתחו תוכנית הורות שמאפשרת קשר שוטף ומשמעותי בין הילדים לבין שני ההורים. קשר טוב עם האב מסייע לילדים בהתפתחותם בכל הגילאים. מעורבות פעילה של האב משפיעה על הישגים אקדמיים של ילדים, במיוחד בגיל ההתבגרות. חשוב לעזור בהכנת שיעורי בית ועבודות לבית-הספר, להפעיל סמכות ומשמעת ולהיות נגיש ופתוח לשיחות עם הילדים על בעיות רגשיות.

5. אימא, הכעס שלך שייך לך ולא לילדים
לפעמים, מתוך כעס ופגיעות, אמהות מנסות להוציא את האב מחיי הילדים, אפילו במקרים שבהם האב היה אבא טוב והילדים אוהבים אותו. תזכרי שהרצון שלך להוציא את ה- EX מהחיים שלך אינו חופף עם הצורך של הילדים. ברוב המקרים, ילדים מאוד רוצים קשר עם אבא, כמה שיותר.

6. תהיו הורים טובים
טבעי להרגיש ולהביע כעס ועצב, אבל תקופת הפירוד איננה מהווה “חופשה” מתפקיד הורי – הצבת גבולות, השגחה, דרישות וציפיות מהילדים ולהיות נגיש רגשית. ילדי גירושין מתמודדים טוב יותר עם המשבר כאשר ההורים מתפקדים טוב כהורים.

7. דאגו לבריאות הנפשית שלכם
רצוי לפנות לעזרה מקצועית אם רגשי דיכאון, חרדה או כעס ממשיכים להציף אותך. אפילו מספר קטן של שיחות אצל פסיכולוג עשוי לסייע לך. תזכרו, מצבכם הנפשי משפיע באופן ישיר על ילדיכם.

8. שימרו על קשרים עם אנשים משמעותיים בחיי ילדיכם
לעודד את הילדים לשמור על קשר עם בני משפחה וחברים משמעותיים, גם של ההורה השני. רצוי להיעזר באותן המטפלות ושמרטפיות שהיו לילדים לפני הפירוד. המשכיות מקנה לילדים רשת ביטחון.

9. הקדישו מחשבה רבה לגבי קשרים זוגיים חדשים
שאלו את עצמכם: האם הילדים חייבים להכיר כל אחד שקבעתם להיפגש איתו? קודם כל, קחו זמן רב לפני החלטה למגורים משותפים או נישואין שניים. ילדים קטנים נקשרים לבני-זוג הפוטנציאליים שלכם ואם הקשרים מסתיימים, ילדים חווים אובדן נוסף שגורם להם עצב, איבוד ביטחון ואמון באנשים. כמו כן, אל תצפו שילדים גדולים יקשרו מהר לאדם שאתם בחרתם – הוא יצטרך “להרוויח” את הכבוד והחיבה לאורך זמן.

10. לשלם מזונות
חשוב לשלם דמי מזונות באופן סדיר, גם כאשר כועסים על בת-הזוג לשעבר וגם אם היא מפריעה לך לראות את הילדים. למשפחות פרודות או גרושות קשיים כלכליים יותר מאשר למשפחות שלא נפרדו, גם כאשר דמי המזונות משולמים. אל תחריפו את המצב. בתשלום סדיר של המזונות קיים מסר לילדים שאתה אוהב ודואג להם ושאתה מפריד ביניהם לבין קונפליקטים שקיימים בין ההורים. הם יעריכו את זה כשיהיו גדולים.

אני מאוד שמחה לראות את ההתייחסות של ועדת שניט לשינוי במושגים ובביטוים בנוגע להורות לאחר פירוד בין הורים. אולי מפני שאני מחוברת לספרות מקצועית מארה”ב, מקנדה, מאוסטרליה ועוד, הייתי כמה צעדים קדימה מהממסד הישראלי. מאז תחילת הקריירה שלי כמגשרת, אני מדברת וכותבת על הצורך בשינוי בשפה לגבי משמורת ילדים. כמו שהגישור הגיע לישראל 10 שנים אחרי שאני התחלתי להעניק שירותי גישור לזוגות מתגרשים בארץ, סוף סוף יהיה שינוי בחקיקה לגבי המונחים המשפטיים ולגבי התפיסה של המשפחה בשלבי פירוק של התא המשפחתי. תהליך השינוי הוא איטי מאוד, אבל הכיוון הוא נכון. השינוי משקף את השינויים שחלו בחברה בתקופה המודרנית לגבי תפקוד התא המשפחתי. להמשך »

נכתב ע”י ד”ר אלישבע זהר רייך, יו”ר חוג המגשרים של האגודה הישראלית
לטיפול במשפחה, דיוויח שמופיע באתר האגודה

הוועדה הציבורית מטעם משרד המשפטים בראשות פרופ’ דן שניט הגישה השבוע את
המלצותיה לשר המשפטים פרופ’ דניאל פרידמן. הוועדה שבה חברים אנשי אקדמיה, עורכי דין, שופטים ודיינים, מונתה ב-2005 על ידי שרת המשפטים דאז, ציפי לבני. בכתב המינוי של הועדה היא נתבקשה לבחון את הכללים הקבועים בחוק, את יישומם בפרקטיקה של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים ואת אופן מימושם ואכיפתם של ההסדרים.

הקמת הוועדה נועדה להסדיר את נושא האחריות ההורית עפ”י אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד מ-1989, שביסודה עומדת ההכרה במעמדם של ילדים כנושאי זכויות עצמאיים בחברה ובמשפחה. בכך, נותנת האמנה ביטוי להבטחת טובתם וזכויותיהם העצמאיות של הילדים. ישראל הצטרפה לאמנה ביולי 1990.

בהמלצותיה מציעה הוועדה לבטל את סעיף “חזקת הגיל הרך” בחוק משמורת הילדים הקובע כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל האם. הנחת היסוד של החוק הקיים המופיעה גם בתע”ס החדש היא שטובת הילד מחייבת שיהיה במשמורת אצל אחד ההורים אם כי האחריות ההורית היא אחריות משותפת. להמשך »

עבור אב, ההיבט המכאיב ביותר בסיום הנישואים (אם ביוזמתו ואם ביוזמת אשתו) הוא ה”אובדן” של הילדים: אובדן הקשר היום-יומי המתלווה לחיים רגילים של משפחה תחת קורת גג אחת. ברוב המקרים, ובאופן מיוחד כאשר הילדים צעירים מאוד, הילדים יישארו בחזקת האם והאב יהפוך להורה שאינו גר עם הילדים (”הורה לא-משמורן”). בדרך כלל, הילדים ישהו אצל האב כל סוף-שבוע שני ופעם או פעמיים בשבוע בשעות אחה”צ – סידור שונה לחלוטין מהקשר היום-יומי שהיה לפני הגירושים.

עבור גברים שלא היו מעורבים בגידול הילדים במהלך הנישואים וראו אותם בעיקר בסופי שבוע, המצב לאחר הגירושים לא יהיה שונה כל כך. למעשה, לעיתים קורה שאבות נמצאים עם ילדיהם יותר שעות מאשר לפני הגירושים כי הם מבינים, שהם צריכים להשקיע בבניית מערכת יחסים או בחיזוק ושימור מערכת היחסים הקיימת בינם לבין ילדיהם.

אף על פי כן, אבות צעירים רבים לוקחים על עצמם כיום חלק משמעותי מגידול הילדים החל מתקופת הינקות. כיום יש יותר שוויון בין בני-זוג במיוחד כששניהם בעלי קריירה. כאשר נפרדים הורים כאלה, הם עשויים לקבוע הסדר הורות, המשקף את השותפות בהורות שהייתה קיימת בזמן הנישואים – מה שמהווה סוג של משמורת משותפת. ובכל זאת, במרבית מקרי הגירושים, ההחלטה המקובלת היא משמורת של האמא כשלאבא נותר תפקיד פחות מרכזי בחיי הילדים.
להמשך »

Whether the decision to divorce was made by the man or by the woman, the most painful part of the end of the marriage, for fathers, is often what appears to be the “loss” of the children. Particularly when the children are young, the likely outcome of divorce is that the children will remain with their mother and the father will become a “non-residential father”. Usually, children spend alternate weekends with their father and one or two afternoons during the week – quite a change from spending time together on a daily basis.

For men who were not very involved in raising their children during the marriage and saw them mainly over the weekend, the post-divorce situation will not be a significant change. In fact, it often occurs that after divorce, many fathers spend more time with their children than before the divorce, as they realize that they have to invest in building and sustaining a relationship with their children. להמשך »

מפרק 7 בספר, להתגרש ולהישאר חברים מאת ד”ר סוזן זיידל

הורים צריכים לספר לילדיהם בכל גיל, על השינויים שיתרחשו בחיי המשפחה. ילדים בדרך כלל מודעים למתחים, עוד בטרם עלו על פני השטח, יותר ממה שהוריהם חושבים, והם חשים חרדה וחוסר ודאות. במוקדם או במאוחר על הילדים לדעת, שהוריהם מתכוונים להיפרד ורצוי לתת להם זמן “לעכל” את ההכרזה ולהכין את עצמם לשינויים, שיחולו בחייהם.

העיתוי המתאים לספר לילד תלוי בגילו, בנסיבות ההחלטה ובמועד שבו הוריו מתכננים להיפרד פיזית. ילדים נוהגים לחשוב מייד על המשמעות המעשית של ההחלטה לגביהם - האם זה בגללי? מה יהיה איתי? איפה אגור? מי ידאג לי? מתי אראה את ההורה שלא יגור איתי? להמשך »

הרצאה בכנס של בתי-הדין הרבניים, באר-שבע, 2004

בקונטקסט של גירושין, גישור הינו הליך שמסייע לבני-זוג להגיע להסדר בנושאים הנובעים מפירוק התא המשפחתי. גישור מחוץ לכותלי בית המשפט עשוי לעסוק בכל הנושאים – משמורת, מזונות וממון – כדי להגיע להסכם גירושין מלא. גישור המתנהל במסגרת בית המשפט מתמקד, בעיקר, בסכסוכי משמורת, אך יכול לעסוק גם בעניינים כספיים השנויים במחלוקת. ההשתתפות בגישור מבוססת על רצון חופשי ועל האוטונומיה של הצדדים לקבל החלטות. המגשר אחראי על התהליך, אבל החלטות לגבי עתיד המשפחה בידי בני-הזוג בלבד. מהות הגישור היא בנטילת האחריות על הצדדים עצמם. להבדיל מהכרעה שיפוטית, בגישור בני-הזוג מחליטים על תנאי הגירושין, על עתידם ועל עתיד ילדיהם.

על אף שהילדים במשפחה הינם מושפעים מהחלטות ההורים, הילדים אינם צדדים לסכסוך ואינם חלק אינטגראלי מהליך הגישור. באופן תיאורטי, ניתן לשלב ילדים בתהליך הגישור בדרכים שונות, אך בפועל, רוב המגשרים אינם נפגשים עם הילדים – לא בשיחות נפרדות עם הילד ולא ביחד עם ההורים. בסקר שנעשה באוסטרליה, 96% מהמגשרים דיווחו שלעולם לא נפגשו עם ילדים במהלך עבודתם כמגשרים – אפילו לא פעם אחת. אני מניחה שהמצב בארץ דומה. להמשך »

היועץ החינוכי עשוי לטפל בילדים ובנוער שהוריהם נמצאים בהליכי פירוד וגירושין. הקשיים של הילדים ושל בני נוער מתבטאים במישור הרגשי, הלימודי והחברתי. הטיפול בהם כולל טיפול פרטני בילד, טיפול בהורים, טיפול משפחתי וכן הדרכת הורים. בדרך כלל, אין צורך בטיפול ישיר בילד, אלא רק במקרים קיצוניים שבהם הילד מבטא מצוקה נפשית קשה. ברוב המקרים, טיפול בהורים ומתן הדרכה להורים מסייעים לילדי גירושין באופן עקיף, בלי להפוך אותם ל”מטופלים”.

מחקרים רבים מצביעים על כך שהפגיעה בילדי גירושין נובעת, בין היתר, מירידה בתפקוד ההורים בעקבות הגירושין. ליקויים בתפקוד ההורי, נמשכים לעיתים, לאורך שנים. ההורים עצמם זקוקים לתמיכה רגשית וגם להדרכה נכונה ביחס לילדיהם.
להמשך »

סקירה שד”ר סוזן זיידל כתבה לעיתון “הארץ” אודות הספר -
גירושין והשפעתם על הילדים בבגרותם
The Unexpected Legacy of Divorce by Judith Wallerstein, Julia Lewis and Sandra Blakeslee, Hyperion, New York, 2000
התרגום יצא לאור ע”י מטר, 2001
ג’ודית וולרשטיין החלה לחקור את השפעת הגירושין על ילדים לפני שלושים שנה, כשגירושין נעשו לתופעה נפוצה בחברה האמריקאית. במחקרה הייחודי היא עקבה אחרי 130 ילדים במשך 25 שנים, במטרה לבדוק את השלכות הגירושין על חייהם לאורך זמן.
הספר מציג את סיפורי חייהם של חמישה מבוגרים, שהוריהם התגרשו בהיותם ילדים. כל אחד מהם הוא אב-טיפוס, ומייצג חוויות של אנשים רבים בעלי רקע דומה. לעומתם רואיינו גם אחרים, בני אותו גיל, שגדלו באותה שכונה אך במשפחות “שלמות”. בין הסיפורים מספקת המחברת מידע על מחקרים עדכניים בנושא גירושין, דילמות בשאלות של חוקים ומדיניות בנושא המשפחה, השוואות בין חוויות ילדות והתבגרות במשפחה שחוותה גירושין לחוויות מקבילות במשפחות שלמות ועוד. הספר מיועד ל”ילדי גירושין” שהתבגרו ולהורים שעומדים על פרשת דרכים בחיי נישואיהם.
תוצאות המחקר מזהות קשיים מתמשכים ופגיעות מיוחדת בקרב ילדי-גירושין בשנות העשרים והשלושים שלהם. בניגוד לשביעות רצונם של ההורים הגרושים – אלה שנשארו לבד ואלה שחיים עם בן-זוג חדש – טוען המחקר כי רוב ילדיהם סבלו מקשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים. מנקודת מבטם של הילדים, חייהם היו טובים יותר לפני שהוריהם נפרדו, אפילו במקרים של מריבות קשות ומתמשכות בין ההורים. להמשך »