הסכמות בגישור

When I read about collaborative law several years ago, I found the idea appealing, as it meant that family law attorneys were accepting the idea of resolving divorce issues out of court and through agreement, as opposed to using adversarial litigation. At the time, however, I also suspected that the collaborative law movement was an attempt on the part of the legal profession to regain control of the divorce market, perhaps because mediation had had a negative impact on the central role that attorneys used to have in the divorce process. להמשך »

בכל חברה, נקבעים מנגנונים שונים לצורך סדר חברתי. לאחר שנקבע המנגנון המסדיר נושא מסוים, קיימת נטייה לשמור על הסטטוס קוו, על אף מגרעותיו. הטיפול בגירושין מהווה דוגמה לעקרון זה. ברוב מדינות העולם, כולל ישראל, תהליך הגירושין מתבצע במסגרת מערכת בתי המשפט. היכרות עם שיטה אחרת, הקיימת בדנמרק, מוסיפה נקודת מבט חדשה על הטיפול בהליכי הגירושין בחברה. בדנמרק מתייחסים לגירושין כאל הליך אדמיניסטרטיבי, כמו רישום הנישואין, ולא כהליך שיפוטי ובעקבות זאת, מערכת בתי-משפט מטפלת במקרי גירושין מעטים. לפני שאתאר את המודל הדני, אתייחס לסיבה לכך שהטיפול בגירושין מצוי במסגרת משפטית ואבהיר למה, לדעתי, בית המשפט אינו מסגרת מתאימה לנושא הגירושין.
להמשך »

קונפליקטים בין-אישיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים, ובני אדם נאלצים להגיב ולהתמודד אתם בדרך כלשהי. חילוקי דעות והתנגשויות בין הרצונות של אנשים שחיים יחד, עובדים יחד או נמצאים בקשר שיתופי אחר, לא בהכרח יתפתחו למריבה רצינית או לסכסוך מתמשך. אנשים מגיבים בסגנונות שונים כשהם נתקלים בקונפליקטים עם הזולת. להלן תיאור של חמש גישות בסיסיות להתמודדות עם קונפליקט בין-אישי:
מאבק ותחרות. בדרך זו, אדם נאבק כדי להשיג את התוצאה הרצויה לו, בלי להתחשב ברצונות האחר. הפעלת “מרפקים”, שתלטנות, אמצעי לחץ, שימוש באיומים, בלשון צווי, כל אלו התנהגויות המסמלות דפוס של מאבק ותחרות. אנשים “נלחמים” כשהנושא שבמחלוקת בעל חשיבות רבה עבורם והם אינם דואגים לצד שכנגד או למערכת היחסים ביניהם. יתכן שחשים כעס או שנאה כלפי הצד השני, הרגשה שמגבירה את הרצון לנצח ולפגוע בצד האחר. להמשך »

אחד הממצאים החד-משמעיים והבולטים ביותר העולים ממחקרים על גירושין הוא שקונפליקטים בין ההורים, אם במסגרת נישואין ואם במסגרת גירושין, פוגעים בבריאותם הנפשית של הילדים Lamb et al, 1997); Ayoub et al, 1999). חברה שדואגת לשלום הילדים שהוריהם מתגרשים, ראוי שתבנה מערכת שממתנת קונפליקטים בתוך המשפחה לא כל שכן שתימנע מיצירת מנגנונים או מערכות שמגבירות קונפליקטים מסוג זה.
להמשך »

משפט שיתופי - “collaborative law” באנגלית - הינו נושא חדשני בצפון אמריקה שעשוי לעניין עורכי-דין גם בישראל. בשנים האחרונות, הוצג הנושא במאמרים, בסדנאות הכשרה ובכנסים של לשכת עורכי הדין האמריקאי. לאחרונה יצא לאור ספר שמציג את השיטה ומלמד עורכי-דין ליישם אותה.

משפט שיתופי מצטרף לשורה של שיטות חלופיות ליישוב סכסוכים (ADR). להבדיל מגישור או בוררות, זוהי חלופה לעורכי-דין בלבד, שכן מדובר בסוג של ייצוג משפטי המאמץ עקרונות ודרכי חשיבה מתחום הגישור. משפט שיתופי מהווה שינוי כיוון בסיסי בתפקוד עורך-הדין. ניתן ליישם את השיטה בכל סכסוך, אך בינתיים השימוש נפוץ יותר בענייני גירושין. השיטה דורשת שני עורכי-דין “שיתופיים” המייצגים, כל אחד, את הצד שלו. הצדדים מחויבים להגיע להסדר אופטימלי, מחוץ לכותלי בית המשפט, המשרת את הצרכים של שני הצדדים. עורכי-הדין מחוייבים לסיים את תפקידם בתיק אם אחד הצדדים יחליט לפתוח בהליכים משפטיים.
להמשך »

גישור (mediation) הוא שיטה ליישוב סכסוך בהסכמה הדדית בין הצדדים המעורבים בסכסוך. בתהליך הגישור מתקיים משא ומתן באווירה רגועה ומכובדת, במטרה להגיע להסכם. המגשר מסייע לצדדים להידבר ביניהם, לברר את מחלוקותיהם, לשקול ולפתח אפשרויות להסדר ואף עשוי להעלות הצעות משלו לפתרונות אפשריים. תהליך הגישור מתאים באופן מיוחד כשקיימת חשיבות להמשך מערכת יחסים תקינה בין הצדדים המסוכסכים. כמו כן, גישור מתאים לאנשים המעוניינים לסיים את הקשר ביניהם, אך רוצים להיפרד בדרך מכובדת. מטעמים אלו, גישור מתאים לסכסוכים משפחתיים בכלל ולהליכי גירושין בפרט.
להמשך »