לעמוד המאמרים הראשי...
הדרכת הורים של "ילדי גירושין"
מאת ד"ר סוזן זיידל
היועץ החינוכי עשוי לטפל בילדים ובנוער שהוריהם נמצאים בהליכי פירוד וגירושין. הקשיים של הילדים ושל בני נוער מתבטאים במישור הרגשי, הלימודי והחברתי. הטיפול בהם כולל טיפול פרטני בילד, טיפול בהורים, טיפול משפחתי וכן הדרכת הורים. בדרך כלל, אין צורך בטיפול ישיר בילד, אלא רק במקרים קיצוניים שבהם הילד מבטא מצוקה נפשית קשה. ברוב המקרים, טיפול בהורים ומתן הדרכה להורים מסייעים לילדי גירושין באופן עקיף, בלי להפוך אותם ל"מטופלים".
מחקרים רבים מצביעים על כך שהפגיעה בילדי גירושין נובעת, בין היתר, מירידה בתפקוד ההורים בעקבות הגירושין. ליקויים בתפקוד ההורי, נמשכים לעיתים, לאורך שנים. ההורים עצמם זקוקים לתמיכה רגשית וגם להדרכה נכונה ביחס לילדיהם.
באופן כללי, נמצא קשר ישיר בין מצבם הנפשי של "ילדי גירושין" לבין המצב הנפשי של ההורה המשמורן (ההורה שהילדים גרים אצלו). הורים, שמצליחים להתמודד עם משבר הגירושין, מתאוששים, מתחזקים ו"אוספים כוח" כדי להעניק לילדיהם את תשומת הלב והאהבה, שכל כך נחוצים להם, ומסייעים להם להתגבר על המשבר. לכן, טיפול פסיכולוגי בהורה המשמורן מסייע לילדים להתגבר על המשבר.
המצב הנפשי של ההורים הוא רק היבט אחד שמשפיע על הילדים. קיימת חשיבות לקיום הקשר בין ההורה השני לבין הילד וכן לטיב הקשר במשך השנים שלאחר הפירוד. הקשר בין הורה לילד לא אמור להיות קשר "חברי", הבנוי על בילויים משותפים ו"כפים" בלבד. מעורבות אמיתית ומעשית של ההורה הלא משמורן בחיי הילד משפיעה בצורה חיובית על מצבו של הילד לאחר הגירושין. כמו כן, מחקר על התפקוד ההורי של אמהות מצביע על החשיבות של הפגנת אהבה וקבלה כלפי הילד ועקביות במשמעת כשני היבטים חשובים בהתמודדות הילדים לאחר גירושין (Wolchik ואחרים, 2000).
גורם נוסף המשפיע על מצבם הנפשי של "ילדי גירושין" הוא מידת הקונפליקטים המתמשכים בין שני ההורים, במיוחד קונפליקטים הקשורים לילדים. ילדים מתמודדים טוב יותר כשאין הם חשופים למריבות קשות בין הוריהם.
לאור מסקנות המחקרים, אנשי מקצוע התחילו לפתח תכניות חינוכיות להדרכת הורים מתגרשים. מאמינים שמתן הדרכה להורים היא דרך יעילה לסייע ל"ילדי גירושין".
הדרכת הורים במסגרות שונות
- חינוך להורות לאחר גירושין
במסגרת יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, מתקיימים קורסי הכנה להורות לאחר פירוד בין הורים. תוכניות חינוכיות להורים מגבירות את הידע וההבנה של הורים אודות מצבם וצורכיהם של הילדים בעת גירושין.
- הדרכת הורים במסגרת הליך הגישור
גישור היא דרך ליישוב סכסוכים ואמצעי להשגת הסכם גירושין בהסכמה (זיידל, 2001). גישור אינו "תרופת פלא" ואינו הופך את הגירושין לאירוע משמח, אך הוא עשוי למתן וליישב סכסוכים המכבידים על כל בני המשפחה. מגשר בעל רקע מקצועי מתאים יספק להורים הדרכה לגבי צורכי הילדים ותכניות הוריות שונות. גישור מתאים גם להורים גרושים הנמצאים בקונפליקט, שהתעורר בתקופה שלאחר הגירושין, בעניין הילד או בנושאים כספיים. במסגרת הגישור, הורים נחשפים לכלים לפתרון בעיות ומפתחים דרכים לצמצם את המריבות.
- הדרכת הורים באופן פרטני ע"י יועץ חינוכי
לגבי ההורה שהילד מתגורר איתו (המשמורן), ההדרכה צריכה להיות בשני מישורים: הענקת חום ואהבה (nurturing) - במיוחד עם ילדים קטנים - וגם בנושא משמעת. הורים גרושים מתקשים בהפעלת משמעת, לעיתים בגלל העומס שנופל על הורה המשמורן ולעיתים מתוך פחד שהילד יעדיף את ההורה השני אם דורשים ממנו יותר מידי. גורם נוסף הוא "רגשי אשם" אצל מי שיזם את הגירושין ובכך "פגע" בילדים, תחושה המעודדת יחס "סלחני" והעדר דרישות וגבולות. העדר משמעת גורם לבעיות קשות אצל ילדים ומתבגרים.
אם ההורה שאינו מתגורר עם הילד הינו הורה טוב (או סביר), קיימת חשיבות רבה לניהול קשר שוטף בין הילד לבין ההורה הזה (בדרך כלל, האב). הדרכת הורים צריכה לעודד את הקשר עם ההורה הלא משמורן. אם קיימת התנגדות לקשר אב-ילד מצד האם, זו בעיה חמורה שיש להתמודד איתה באמצעים טיפוליים ואחרים. התנגדות מצד הילד עצמו דורשת אבחון מעמיק כדי לברר את מקור ההתנגדות.
יש מקום גם להדרכת האבות של "ילדי גירושין". מחקרים מראים שלא די בכך שהאב שומר על קשר ונפגש עם ילדיו באופן קבוע. קיימת חשיבות למעורבות האב בלימודים של הילד ובפעילויות השונות שלו. במקרים שבהם האב מתעניין ולוקח חלק פעיל בלימודים של הילד, תפקוד הילד בבית הספר הוא טוב יותר. תופעה זו רלוונטית באופן מיוחד לגבי בנים שהוריהם התגרשו, כי ירידה בלימודים היא תופעה שכיחה יותר אצל בנים. אבות צריכים להבין שתפקיד האב אינו מסתכם בטיולים, בקניות ובמסעדות. "ילדי גירושין" זקוקים לאבא במלוא מובן המילה.
ייעוץ או טיפול בילדים/במתבגרים המראים סימני מצוקה
אין מקום להתערבות מקצועית אצל כל "ילדי הגירושין", כי רוב הילדים מתגברים על המשבר בכוחות עצמם. יחד עם זאת, כ - 20% אינם מתגברים על המשבר וזקוקים לסיוע מקצועי. הסימנים כוללים ירידה ממשית בלימודים, הסתגרות וניתוק מפעילויות חברתיות, מצבי רוח דכאוניים, התנהגות תוקפנית כלפי עמיתים או מורים, פעילות מינית מוקדמת או מופרזת, השימוש באלכוהול או בסמים והתנהגות בעייתית אחרת. במקרים אלה, יש מקום לטיפול פרטני וגם לטיפול משפחתי ע"י היועץ החינוכי או מטפל אחר בקהילה.
מקורות
זיידל, ס. המדריך לגישור ולהסדרי גירושין. הסכמות, 2001.
Wolchik, S. A., Wilcox, K. L., Tein, J., and Sandler, I. N. (2000). Maternal acceptance and consistency of discipline as buffers of divorce stressors on children's psychological adjustment problems. Journal of Abnormal Child Psychology, 28 (1), 87-102.
|
|
|
