לעמוד המאמרים הראשי...
לפרק בלי להתפרק
מאת ד"ר סוזן זיידל
פורסם לראשונה בירחון "חיים אחרים", גיליון מס' 93, יוני 2004.
בכל חברה, נקבעים מנגנונים שונים לצורך סדר חברתי. לאחר שנקבע המנגנון המסדיר נושא מסוים, קיימת נטייה לשמור על הסטטוס קוו, על אף מגרעותיו. הטיפול בגירושין מהווה דוגמה לעקרון זה. ברוב מדינות העולם, כולל ישראל, תהליך הגירושין מתבצע במסגרת מערכת בתי המשפט. היכרות עם שיטה אחרת, הקיימת בדנמרק, מוסיפה נקודת מבט חדשה על הטיפול בהליכי הגירושין בחברה. בדנמרק מתייחסים לגירושין כאל הליך אדמיניסטרטיבי, כמו רישום הנישואין, ולא כהליך שיפוטי ובעקבות זאת, מערכת בתי-משפט מטפלת במקרי גירושין מעטים. לפני שאתאר את המודל הדני, אתייחס לסיבה לכך שהטיפול בגירושין מצוי במסגרת משפטית ואבהיר למה, לדעתי, בית המשפט אינו מסגרת מתאימה לנושא הגירושין.
לכל הדתות חוקי גירושין המגדירים שורה של עילות לגירושין. בנוסף לכך, במדינות שבהן יש הפרדה בין דת למדינה, יש חוקי גירושין ממלכתיים. עד לאמצע המאה הקודמת, מי שרצה להתגרש היה נדרש להוכיח שבן זוגו "אשם" בדבר מה המצדיק את הגירושין על פי החוקים. לאור הצורך להוכיח אשמה, תהליך הבירור וההכרעה נעשה במסגרת בתי הדין הדתיים ובמסגרת בתי המשפט. באמצע המאה הקודמת, חקקו במדינות רבות בעולם חוקי גירושין "ללא צורך באשמה", כך שאם בני הזוג מצהירים על פערים בלתי נסבלים ביניהם, המדינה מאפשרת להם להתגרש. עם זאת, הסמכות לתת תוקף משפטי לגירושין נשאר בידי שופט וניהול ההליך נשאר בבית המשפט. יש לציין ש"גירושין ללא אשמה" אינו חדש בישראל, כי הדת היהודית, מאז ומתמיד, הכירה בהסכמה הדדית כבסיס לגירושין.
למרות שניתן להתגרש בלי להוכיח מי אשם, הליכי גירושין מלווים בקונפליקטים במישורים אחרים: אצל מי יהיו הילדים, מי יממן את הוצאותיהם, כיצד יחולק הרכוש שנצבר במהלך הנישואין וכן הלאה. חוקי דת וחוקי המדינה מהווים קווים מנחים להכרעה משפטית, אך מותר לבני הזוג לקבוע כל הסדר שנראה נכון בעיניהם. שופטים לענייני משפחה עוסקים בניהול המשאבים של משפחות, עניינים אדמיניסטרטיביים שבני הזוג מנהלים בעצמם כל עוד הם נשארים נשואים זה לזו. כללי המשחק ואופי ההתדיינות המשפטית יוצרים ומחריפים קונפליקטים ופוגעים במרקם העדין של המשפחה המתגרשת.
ניסיונות לשפר את דרכי הטיפול בגירושין במסגרת בתי המשפט - כמו הכנסת אנשי טיפול למערכת ופיתוח שירותי גישור - אינם משנים את המצב באופן מהותי. מה שנדרש הוא שינוי נמרץ. יש להודות שהמנגנון המשפטי אינו מתאים לטיפול במשפחות המעונינות להתגרש ולבנות מנגנון אחר. ברוח זו, אני מציעה להעביר את הטיפול בגירושין למסגרת ממלכתית חדשה ולצמצם למינימום את השימוש במערכת משפטית.
בדנמרק, הטיפול בגירושין מתנהל במסגרת ייחודית, בעלת סמכות משפטית, הקיימת מחוץ לכותלי בית המשפט. במסגרת זו, ממלאים אנשים בעלי השכלה משפטית שלהם סמכות לתת תוקף משפטי לגירושין בין בני זוג שהגיעו להסדר מוסכם. בעל התפקיד נקרא 'אנטמנד' (Antmand) וייעודו הוא להדריך את בני הזוג לגבי סוגיות הגירושין, למסור להם מידע משפטי רלוונטי ולעודד אותם לקבל החלטות משותפות בכל הנושאים הנדרשים: הסדר הורות, הסדר מזונות וחלוקת רכוש. במשרד ממשלתי מיוחד לענייני גירושין, שבו עובד ה'אנטמנד', עובדים גם פסיכולוגים ומומחים בילדים שתפקידם לסייע לזוגות לקבל החלטות תוך שיקול דעת ומודעות לצורכי ילדיהם. הטיפול בגירושין מתחיל בציפייה שבני הזוג יגיעו לידי הסכמה בכל הנושאים שדורשים החלטה. בני הזוג נתפסים כשותפים שצריכים לקבוע את תנאי פירוק השותפות; לא מעמידים אותם כאויבים שצריכים להילחם זה נגד זו! ל'אנטמנד' יש סמכות לקבוע את גובה דמי המזונות במקרים שבהם בני הזוג אינם מגיעים להסכמה. לצורך זה, הוא משתמש בטבלאות סטנדרטיות שקובעות את דמי המזונות לפי הכנסות של בני הזוג, מספר הילדים במשפחה ונתונים אודות ההוצאות הממוצעות של ילדים בגילים שונים. רק במקרה של מחלוקת בענייני רכוש או משמורת ילדים, יש צורך בהכרעה של שופט בבית משפט. בזכות הסיוע של אנשי מקצוע ולאור הציפייה של המערכת שזוגות יגיעו להסדר מוסכם, רק כ-2% מהמתגרשים בדנמרק פונים לבית משפט להכרעה משפטית. הרוב הגדול מגיעים להסדר בכל הסוגיות במשרדי ה'אנטמנד'.
בשיטה הדנית, אין צורך בייצוג משפטי. הטיפול בגירושין נעשה באופן רגוע, תוך זמן קצר ובמירב הפרטיות. מעמידים לרשות בני הזוג צוות של מומחים שתפקידם לסייע בפתרון הבעיות, בסגנון שמשלב מתן ידע מקצועי עם הפעלת טכניקות של גישור. בתי המשפט אינם עמוסים והם מסוגלים לטפל ביעילות במקרים המעטים שזקוקים להתדיינות משפטית. ייתכן ששיטה זו עולה הרבה פחות לאזרחי המדינה מאשר במימון מערכת משפטית גדולה. הנקודה החשובה ביותר היא ששיטה זו "אנושית" יותר ומשאירה את ניהול חיי המשפחה בידי בני הזוג. תהליך הגירושין הרשמי - שהחברה מחייבת את המתגרשים לעבור - לא יוסיף פצע על מכאוב הקיים ממילא, והמשפחות יכולות לשקוד על בנייה מחדש של חייהן. השיטה הדנית ראויה לחיקוי כדרך אחרת לטפל בגירושין.
|
|
|
