הסכמות בגישור

יישום שיטת הגישור בענייני משפחה מזוהה עם הליכי גירושין, כדרך לסייע לזוגות להיפרד בשיתוף פעולה ולהימנע מהתדיינות משפטי .אולם ישנם נושאים נוספים בתחום המשפחתי, בהם מיישמים את שיטת הגישור כדי למנוע או ליישב סכסוכים: ירושה, הסכמי ממון, טיפול בהורים קשישים, יחסי הורה-מתבגר, עסקים משפחתיים ואימוץ והפעלת חוק נוער.

גישור בסכסוכי ירושה, כתחליף לתביעות משפטיות בין קרובי משפחה, יכול למנוע ניתוקים במערכות יחסים במשפחה המורחבת. הנזקים הנגרמים ע”י הליכים משפטיים משפיעים על בני משפחה במשך דורות. פניה של קרובי משפחה מסוכסכים למגשר במקום לעורכי-דין, עשויה לפתור חלק מהבעיות בדרכי נועם ולשביעות רצונם של כל הצדדים. להמשך »

במקצועות מסוימים, קיים תהליך של הסמכה שמעניק את התואר “מוסמך” לאנשים שעמדו באמות המידה שנקבעו ע”י הגוף המסמיך. בדרך כלל, אמות המידה כוללים לימוד המקצוע במוסד מוכר וגם מבחן שבודק את הידיעות של המועמד להסמכה. כמו כן, עשוי להיות מבחן מעשי שבודק את המיומנויות המעשיות של המועמד להסמכה. ישנם איגודים מקצועיים המעניקים רישיון שנדרש על פי חוק לעיסוק מסוים, כמו עריכת דין וראיית חשבון. עבור פסיכולוגים, לדוגמה, משרד הבריאות מנהל רישום פסיכולוגים העומדים בדרישות לימוד וניסיון מעשי. מה המצב לגבי מגשרים בישראל? האם קיים תהליך של הסמכה?

התשובה היא שאין גוף שקיבל מנדט בחקיקה לעסוק בהסמכת מגשרים. אין שום חוק שמגדיר מי רשאי להגדיר את עצמו כמגשר ולהציע שירותי גישור. אם זאת, בתחום הגישור במשפחה, האגודה הישראלית לטיפול במשפחה (ע”ר) לקחה על עצמה לעסוק בהסמכת מטפלים משפחתיים וכן במגשרים משפחתיים. האגודה הזאת עוסקת בהסמכת מגשרים משנת 1996 על פי דרישות מסוימות של לימוד הנושא, של קבלת הדרכה בהיקף מסוים ושל ניסיון מעשי בהיקף מסוים. הקריטריונים להסמכה נמצאים באתר האגודה. יש לציין שהאגודה עוסקת בהסמכת מגשרים שהם חברי האגודה ושהם מטפלים משפחתיים. זאת אומרת, ההסמכה רלוונטית אך ורק לאנשי טיפול. לא קיים תהליך של הסמכת מגשרים עבור מגשרים בעלי רקע מקצועי משפטי או אחר. להמשך »

חשיבות הגישור בעקבות המלצות ועדת שניט

ישנן מספר המלצות בדו”ח הביניים של הועדה ואני לא מתכוונת לדון בכולן באתר. למעשה, עבור מגשרים, וזוגות שפונים לגישור, המלצות הועדה ושינויים בחקיקה לא משנים דבר, כי מאז ומתמיד, תהליך הגישור מסייע לזוגות להגיע להסדר הורות שמתאים להם ולילדיהם. טובת הילדים תמיד היה קו מנחה עבור מגשרים, וזוגות בגישור לעולם לא היו כפופים לחוק זה או אחר.

מה שכן משמח אותי כמגשרת, זה סעיף 5 של המלצת ועדת שניט לתיקון פרק ב’ של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. סעיף 5 מתייחס לשיתוף פעולה בין הורים, דבר שמגשרים מעודדים כעקרון בסיסי. החלק שעשוי לעודד שימוש רב יותר בהליך הגישור הוא סעיף 5 (ד):

נתגלעו חילוקי דעות בין ההורים בעניין אופן מימוש האחריות – לרבות במקרה של פרידה, יפעלו ההורים, ככל הניתן, על מנת להגיע להסכמה בדרכי שלום, לרבות באמצעות צד שלישי המקובל על שניהם ולרבות מטפל מקצועי או מגשר.

אני כולי תקווה שזה יעודד יותר אנשים לפנות למגשרים, לא רק לגבי הסדר הורות אלא גם להסדר נושאי המזונות וחלוקת הרכוש.

אני מאוד שמחה לראות את ההתייחסות של ועדת שניט לשינוי במושגים ובביטוים בנוגע להורות לאחר פירוד בין הורים. אולי מפני שאני מחוברת לספרות מקצועית מארה”ב, מקנדה, מאוסטרליה ועוד, הייתי כמה צעדים קדימה מהממסד הישראלי. מאז תחילת הקריירה שלי כמגשרת, אני מדברת וכותבת על הצורך בשינוי בשפה לגבי משמורת ילדים. כמו שהגישור הגיע לישראל 10 שנים אחרי שאני התחלתי להעניק שירותי גישור לזוגות מתגרשים בארץ, סוף סוף יהיה שינוי בחקיקה לגבי המונחים המשפטיים ולגבי התפיסה של המשפחה בשלבי פירוק של התא המשפחתי. תהליך השינוי הוא איטי מאוד, אבל הכיוון הוא נכון. השינוי משקף את השינויים שחלו בחברה בתקופה המודרנית לגבי תפקוד התא המשפחתי. להמשך »

הפרק האחרון בספרי, “להתגרש ולהישאר חברים”, עוסק בבחירת מגשר. בין היתר, התייחסתי לעובדה שרוב המגשרים בענייני משפחה הם מטפלים (פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, יועצים חינוכיים) או משפטנים. הצגתי שיקולים מאוזנים כלפי שתי קבוצות המגשרים מתוך רצון להיות אובייקטיבית וגם רצון לא לפגוע באף אחד – ודאי לא בקהילת עורכי-הדין. אם זאת, אני רואה מה שקורה במציאות - איך עורכי-הדין משתלטים על ענף הגישור בכל התחומים, כולל בענייני משפחה – והחלטתי “להוריד את הכפפות” ולהביע את דעתי במסגרת האתר.

תחילה ארחיב לגבי יתרונות איש הטיפול במילוי תפקיד המגשר. כמו שכתבתי בספר, הם מיומנים בתקשורת, יש להם יכולת הקשבה גבוהה, הם מבינים היטב את המשבר האישי והמשפחתי ויש להם רגישות וידע מעמיק בצורכי ילדים ובצרכים הרגשיים של בני-הזוג. התכונות האלה מאפשרות לבני-הזוג להתדיין באווירה נינוחה, להבין אחד את השני ולחשוב על טובת הילדים בכל הקשור להם. המגשר אינו “מטפל” בבני-הזוג בתפקידו כמגשר, אבל הכישורים הטיפוליים שלו משתלבים היטב עם שיטת הגישור. להמשך »

נכתב ע”י ד”ר אלישבע זהר רייך, יו”ר חוג המגשרים של האגודה הישראלית
לטיפול במשפחה, דיוויח שמופיע באתר האגודה

הוועדה הציבורית מטעם משרד המשפטים בראשות פרופ’ דן שניט הגישה השבוע את
המלצותיה לשר המשפטים פרופ’ דניאל פרידמן. הוועדה שבה חברים אנשי אקדמיה, עורכי דין, שופטים ודיינים, מונתה ב-2005 על ידי שרת המשפטים דאז, ציפי לבני. בכתב המינוי של הועדה היא נתבקשה לבחון את הכללים הקבועים בחוק, את יישומם בפרקטיקה של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים ואת אופן מימושם ואכיפתם של ההסדרים.

הקמת הוועדה נועדה להסדיר את נושא האחריות ההורית עפ”י אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד מ-1989, שביסודה עומדת ההכרה במעמדם של ילדים כנושאי זכויות עצמאיים בחברה ובמשפחה. בכך, נותנת האמנה ביטוי להבטחת טובתם וזכויותיהם העצמאיות של הילדים. ישראל הצטרפה לאמנה ביולי 1990.

בהמלצותיה מציעה הוועדה לבטל את סעיף “חזקת הגיל הרך” בחוק משמורת הילדים הקובע כי ילדים עד גיל 6 יהיו אצל האם. הנחת היסוד של החוק הקיים המופיעה גם בתע”ס החדש היא שטובת הילד מחייבת שיהיה במשמורת אצל אחד ההורים אם כי האחריות ההורית היא אחריות משותפת. להמשך »